הרפורמה לתיקון מערכת המשפט

בית המשפט ימשיך למלא תפקיד חשוב ביותר – להגן על האזרחים ועל הציבור מפני פעילות לא חוקית של הרשויות. בית המשפט ימשיך לעשות שימוש, כאשר יש הצדקה לכך, בעילות הנוגעות לחוסר-סמכות, תקינות ההליך, שיקולים זרים, ניגוד עניינים, פגיעה בזכויות, אפליה ועמידה בדרישות חוקים מפורשים. אך אין לאפשר לבית המשפט, ללא כל בסיס שבדין, להחליף את שיקול הדעת שניתן בחוק לרשות המבצעת על ענפיה וזרועותיה. השימוש בעילת הסבירות יוצר נזקים רבים, עקיפים וישירים, לאינטרס הציבורי, לוודאות המשפטית וגם לזכויות האדם.

להפך. אמון הציבור בבית המשפט העליון צולל, בין היתר בשל הפעלת כוח שיפוטי לא כל בסיס חוקי. מרחב הדמדומים המשפטי של עילת הסבירות מגביר דרמטית את הסיכוי להשפעה של הטיות, דעות קדומות, חוסר הבנה ושיקולים זרים שונים. ביטול עילת הסבירות יפנה את בית המשפט לעסוק בפגמים מנהליים ובחריגות מסמכות של הרשות המבצעת במקום לשמש מוקד אלטרנטיבי לעיצוב מדיניות במדינת ישראל, המזמין את כל מי שאינו מרוצה מהחלטה מסויימת להידפק על שעריו.

מדובר בבלבול ובאי הבנה. עילת הסבירות כלל אינה נוגעת לפגיעה בזכויות אדם. אם יש החלטה מנהלית שפוגעת בזכויות אדם, בית המשפט ימשיך לבקר את "מידתיות" ההחלטה, בדיוק כפי שקורה כיום. עילת הסבירות הרחבה עוסקת במקרים בהם אין כל טענה לפגיעה בזכויות ואין שום פגם חוקי בהחלטה למעט אי ההסכמה של השופט עם ההחלטה – עניין של שיקול דעת. עמדותיו האישיות של השופט, שאינן מבוססות בחוק, אינן עדיפות על עמדתו של נבחר ציבור, שנבחר באמצעות ההכרעה הדמוקרטית של אזרחי ישראל.

ממש לא. במינויים ישנן משוכות רבות ומגוונות: תנאי סף מקצועיים, ועדות איתור, מכרזים, ועדות לאישור מינוי בכירים, נציבות שירות המדינה וכו'. בנוסף ישנה דרישה להליך תקין שדורש גם גילוי נאות על ניגודי עניינים. על כך אלו יש גם ביקורת שיפוטית במקרים של חריגה מהנהלים. יש ארגז כלים של ביקורת שיפוטית על תחום המינויים בממשלה.
חשוב להבין שהלב של הדמוקרטיה הוא בסמכות המינוי שמוקנית לממשלה כדי לממש את מדיניותה. להחליט מי יהיו האנשים שיוציאו לפועל את רצון הציבור שעבורו נבחרה הממשלה. איך שר יכול למשול אם הוא לא יכול למנות אנשים ראויים למקומות הנכונים? סיכול מינויים בידי יועצים משפטיים ובתי המשפט בעילה של "סבירות" הופכת את עבודת הממשלה למען הציבור לבלתי אפשרית.

גם כאן יש בלבול מסוים. עילת הסבירות היא כלי במשפט המנהלי. המענה לשחיתות הוא במישור הפלילי ובמקרים עדינים יותר במישור אכיפת ניגודי עניינים. עילת הסבירות אינה המענה למקרים פליליים, היא מעולם לא הייתה. עילת הסבירות הרחבה מאפשרת לביהמ"ש לפסול מינויים וצעדי מדיניות כאשר לא נפל כל פגם חוקי במינוי. אפשרותם של אזרחים להשפיע על מדיניות נובעת מיכולתם להצביע עבור נבחרי ציבור שממנים אנשים שמקדמים את אותה המדיניות. אם נפל פגם חוקי, יש ניגוד עניינים או רקע פלילי – יש לכך מענה מלא וימשיך להיות לכך מענה מלא. אך סיכול הכוח הדמוקרטי לבצע מינויים או ליישם מדיניות הוא פגיעה קשה בזכויות הפוליטיות של אזרחים במדינה דמוקרטית ולא בכדי אין מקבילה באף מדינה דמוקרטית לעילת הסבירות הרחבה שפותחה בישראל ע"י בית המשפט.